חן כהן: איך למות יפה

פתיחה: שבת, 3 ביולי, 18:00-13:00

סיור בתערוכה עם חן כהן וד"ר נעם גל יתקיים בשעה 15:00 (עברית)

המרכז לאמנות עכשווית תל אביב שמח להודיע על פתיחתה של ”איך למות יפה“ תערוכת היחיד של חן כהן (*1983, קצרין, ישראל; חיה ועובדת בתל אביב-יפו). הפרקטיקה של כהן נגזרת מפעולתה הבלתי פוסקת של מצלמה הניצבת מולה בסיטואציות אינטימיות; אולם תוצריה של פרקטיקה זו הם יצירות אמנות הנפרסות על פני מגוון רחב של חומרים, טכניקות, גדלים ואופני תצוגה. מול מצלמתה הפתוחה של כהן, ניצב גופה המשתנה ללא־הרף, מפאת מחלתה הניוונית הכרונית שבה לקתה.

לרגל תערוכת היחידה שלה במרכז לאמנות עכשווית תל אביב, מציגה האמנית מבחר של עבודות שנוצרו מאז 2013, עבודות אשר מגוללות את סיפור המתחים בין כאב ליופי, בין מאמצים גופניים לרוחניים, אגב שימוש באמנות כדי לבטא את המתחים הללו ולפתור אותם. בעבודתה של כהן, אנחנו מתקשים להבחין בין החיים עצמם למעשה האמנות במצב כזה, ועל כן, הפרקטיקה שלה פוסעת בעקבות שחקני מפתח בתולדות הצילום ואמנות המיצג. כהן מסורה בתכלית ליצירת אלף־בית פרטי, מאגר של צורות ראשוניות שאותן היא מוצאת בגופה או באובייקטים שאותם היא מציבה לפני עדשת המצלמה; צורות ראשוניות אלה שבות וצפות גם בעבודות הווידאו ובפעולות, שהיא מבצעת עם שותפים שונים, וככלל – הם יוצרים עולם קסום ומפתה באופן משונה. עולם זה, עולמה של כהן, הולך ומתפשט בה במידה ש”סופה“ הולך ומתקרב.

כמה מן העבודות המוצגות בתערוכה נעשו בטכנולוגיות פשוטות, כגון הדפסת זירוקס, או תיעוד במצלמת וידאו ביתית, עבודות שמהן הרכיבה האמנית מיצבי קיר גדולים. בעבודות אחרות מככבות חוויות פיזיות, שנתבצעו על ידי כהן לבדה או יחד עם אנשים, בעלי חיים או אובייקטים אחרים. חוויות כאלה משלבות אתגרים גופניים קיצוניים עם סימנים מיוחדים, כגון העיגול האדום שהותיר על גבה כדורסל שהוטח בו בעבודה כדור בגב (2018). אמנותה של כהן, הצומחת מן הכללים הנוקשים שהיא מאמצת לה, כגון אכילה במשך שעות לפני מצלמת וידאו דולקת, או חיבוק של ידידתה במשך מחצית השעה עד שידיה קורסות, רואה במצלמה כלי להכנת החיים, חייה־שלה, לקראת סופם – חיים המוכנים להיהפך לדימוי.

בעבודתה איך למות יפה, כהן מוטרדת מן האופן שבו יראו אותה אם תימצא מתה בביתה. אף על פי כן, החשש הזה טעון בהיסטוריה חזותית של סצנות של נשים שהיו לקורבנות רצח או אונס כפי שהן מיוצגות לעיתים קרובות בכלי התקשורת. בהתבוננות בסדרת הדימויים הזאת, אנו עשויים לחוש כי האישה המצולמת, שמותה שב ומתחולל לנגד עינינו, היא קורבנה של המצלמה ולא דווקא של אויב אנושי כלשהו. לפיכך אנו שבים לשקול את פלישת המצלמה לחייה של האמנית כעדה הן לכאביה והן לניסיונותיה להשתקם באמצעות הזמנת אחרים להשתתף באמנותה.

התערוכה ״חן כהן: איך למות יפה״ באצירת ד"ר נעם גל הופקה בתמיכת המעגל איך למות יפה: נטלי ממן-כהן וז'אן-דניאל כהן, אן וד"ר ארי רוזנבלט וכאלה שמעדיפים להישאר בעילום שם. את התערוכה מלווה מונוגרפיה עם תכנים בעברית, ערבית ואנגלית.

דימוי: חן כהן, איך למות יפה, 2015. 11 פעולות וידאו מתועדות (אחת מהן כלולה כאן), הזרקות דיו, 30×39 (כ"א)